אודות עמנואל


אביגדור קהלני כותב לאחיו

אחי עמנואל,

אני כותב לך כמעט אחרי 30 שנה מאז שנפרדנו. נפרדנו מבלי שהיינו מוכנים. נפרדנו, ואני נשארתי כאן.

30 שנה וקשה לי להאמין. דמותך ניצבת מולי ממש כמו אתמול, הבלורית השחורה שלך, החיוך המקסים עם התום שהיה רק לך, תנועת גופך שלא ידע מרגוע, העיניים, שלמרות שמחת חייך תמיד נראו לי עצובות.

 

אני זוכר את היום שבו נולדת, וראיתי איך מוציאים את אמא ואותך באלונקה לאמבולנס, בדרך לבית החולים. אני זוכר איך ידעת בעל פה את כל המערכונים של הגשש, וגם היטבת לשחק אותם. זוכר את היום שבו התגייסת, והשבעת אותי שאעזור לך להיות טנקיסט. זוכר איך הייתי המפקד שלך ואיך אולצתי לשפוט אותך על עבירה מטופשת. זוכר איך לחמת במלחמת ההתשה ואני הייתי מאחור, מרגיש לידך כמו ג'ובניק. זוכר איך עזרת לי לבנות את ביתי, וזוכר היטב את היום האחרון שלנו יחד, יום החתונה עם רותי, ערב ראש השנה. היית מאושר, ואנחנו כולנו איתך.

נהרגת על גבעה ששמה חמוטל, בסיני, ב - 9 באוקטובר 1973. באותם רגעים ממש אני לחמתי על חיי בגולן, סלח לי שלא חשבתי עליך. באותן דקות של פחד לא ידעתי את רגע מותך. ארנון אחינו, שהיה בגדוד שלי, לא ידע. אבא, שלחם בגדוד ההנדסה, לא ידע. אמא ואילנה לא ידעו. על מותך נודע לי בגמר המלחמה. לא ישבתי עליך שבעה, הגעתי הביתה בסוף השבעה. על מותך בישר לי יאנוש, המפקד שלי.

קברו אותך בבית קברות ארעי במשמר הנגב, ואחרי 11 חודשים הועברת לבית הקברות בנס ציונה. לא תכיר את בית הקברות היום. חלקה מיוחדת עשו לך ולחבריך, חללי צה"ל, לידך קבור אמנון שפירא, חברך, שהלך בעקבותיך לשריון. שני תרמילים של טנק מנחים על הקבר שלך. אבא ואמא קנו קבר לא רחוק מקברך. הם נשבעו שמנוחתם תהיה לידך.

רותי התחתנה עם הזמן וילדה ילדים. הבת הבכורה שלה, מיכל, נרצחה ב - 98' ע"י פלשתיני מתועב ליד ביתה בבקעה. עמנואל, עשינו הכל כדי להנציח אותך. בבית מוקדש לך קיר שלם של אהבה. בבית הכנסת החדש, שאבא הוביל את בנייתו, תרמנו על שמך ספרי תורה. לבית שבו נולדת קרא אבא "בית עמנואל" והמוסך שהוא בנה מנוהל היום ע"י ארנון, שקרא לו "מוסך עמנואל". אני מת לדעת מה עבר עליך בימי המלחמה, ובייחוד בשעות האחרונות. אני יודע שהיית האמיץ של המשפחה. שמעתי שלחמת בגבורה, אחרי המלחמה קיבלת את עיטור המופת. אני יודע שעוד ניפגש. גם לי יש המון לספר לך על מה שעבר עלי בשלושים השנים האלה.

עמנואל, המדינה שלנו השתנתה, לא תכיר אותה יותר. המכונית שהיתה לך הפכה לגרוטאה לפני שנים רבות, הדאגה לגורל המדינה היום זה לא מה שאתה מכיר. אנחנו עדיין נאבקים על חירותינו, עדיין קוברים את מתינו. מי היה מאמין שגם היום, שלושים שנה אחרי מותך, נמשיך להלחם. ועדיין יש לנו מדינה יפהפייה, ואני אוהב כל פינה בה. לך יש חלק גדול ביופי הזה. אתה שילמת עבורו את המחיר הגבוה ביותר שאדם יכול לשלם.

אוהב אותך
אחיך הבכור אביגדור

* סמל עמנואל קהלני, לוחם בשיריון, נהרג במלחמת יום הכיפורים ב - 9 באוקטובר 1973. הוא היה בן 23. והתחתן 10 ימים לפני המלחמה. הוא נטל את הפיקוד על הטנק לאחר שמפקד הטנק נפצע, והשמיד שלושה טנקים מצריים לפני שנהרג מפגיעה ישירה. לאחר מותו הוענק לו עיטור המופת